החלטה בתיק ת"א 4096-04

בפני בקשה  לביטול פס"ד שניתן ביום 30/3/06 לפיו על המבקש לשלם למשיבה סך של 20,000 ש"ח בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד וזאת המטעם של העדר סמכות עניינית.

ביום 28/12/08 דחה בית המשפט בקשת המבקש לביטול פס"ד.

לטענת המבקש נימוקי הבקשה דאז לא כללו את הנימוקים לעניין חוסר הסמכות העניינית היורדת לשורש העניין כדי בטלות מכללא של פסה"ד אשר באים לידי ביטוי בשני מישורים:

האחד, היות ובית המשפט אינו מכהן כבית משפט לענייני משפחה והואיל והצדדים הינם בני זוג כהגדרתם בסעיף 1(2)(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק") אזי לא הייתה סמכות לבית המשפט לדון בבקשה.

השני, על-פי סעיף 6(ד) לחוק הסמכות לדון בבקשה הייתה מסורה לבית משפט לענייניי משפחה בחיפה שם התנהל קודם לכן תיק בין הצדדים שמספרו 12810/01.

לטענת המשיבה יש לדחות הבקשה על הסף שכן מדובר בפס"ד חלוט מיום 30/3/06 עליו לא הוגש ערעור, וכן החלטה שיפוטית חלוטה לעניין ביטול פס"ד מיום 28/12/08 אשר אף לגביה לא הוגש כל ערעור .

יש לדחות הבקשה אף מחובת הצדק שכן המשיבה הסתמכה על פסה"ד שניתן בעניינה ונקטה בהליכי הוצל"פ מרובים.

כפי שנקבע בפסיקה את הטענה בדבר העדר הסמכות העניינית יש לעורר בשלב המוקדם ביותר . כב' בית המשפט שדן בבקשה לביטול לא ראה מקום להיזקק לה ומשלא הובאה הטענה גם בידי הצדדים חל סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984.

מכל מקום  במועד הגשת התביעה עמדה למשיבה הזכות להגיש תביעתה הנזיקית לבית משפט השלום.

דיון

מעיון בטענות הצדדים אין חולק כי הבקשה אשר מונחת בפני הוגשה כ-6 שנים לאחר שנתקבל פסה"ד בהעדר הגנה ע"י כב' השופט בדימוס סברי מוחסן וכ-4 שנים לאחר שנדחתה הבקשה הראשונה לביטול פסה"ד.

טענותיו של המבקש נשענות רובן ככולן על ההלכה כי החלטה שניתנה בחוסר סמכות עניינית בטלה מעיקרה ומשכך יש לבטלה אף אם הוגשה באיחור רב, וכי במקרה שלפנינו עולה בבירור כי הסמכות הייתה נתונה בשעתו לבית משפט לענייני משפחה בחיפה.

אכן נקבע כי אין הצדדים רשאים להתנות על כללי הסמכות העניינית ואין בידיהם להקנות לבית המשפט סמכות שלא הוקנתה לו לפי חוק. יתרה מכך, הלכה מושרשת היא כי בית המשפט עצמו חייב לבדוק את העובדות שמקנות לו את הסמכות, אפילו  לא חלקו הצדדים על עניין הסמכות.

ואולם בשנים האחרונות חל מפנה בפסיקה לפיה לא מדובר במחסום בלתי עביר וייתכנו מקרים בהם יינתן משקל  לשיקולים נוספים ובהם המועד בו הועלתה טענת העדר הסמכות.

            ".... אחד ההקשרים בהם עשוי להתקיים השתק שיפוטי הוא מקום שחלה         השתהות בהעלאת טענת חוסר סמכות עניינית של הערכאה הדנה בענין.     השתהות בעל דין בהעלאת טענה כנגד סמכותו העניינית או המקומית של בית      המשפט הדן בענין עלולה לחסום את דרכו להעלותה בשלב מאוחר יותר מחמת   מניעות דיונית:

"השתהותו של המבקש מלהעלות את טענתו נגד סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה עם פתיחת הדיון, ואף לאחר מכן, חוסמת את טענת העדר הסמכות מחמת המניעות שנוצרה על ידה"

(רע"א 11183/02 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי ואח', פד"י נח(3) 49).

לאחרונה, מתחזקת המגמה השיפוטית שלא להיזקק לטענת העדר סמכות

עניינית של הערכאה הדנה,כאשר זו מועלית באיחור (ע"א 1049/94 דור אנרגיה 1988) נ' חאג' אחמד סמיר, פד"י נ(5) 820; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פד"י נו(6) 295; ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פד"י נא(2) 669, 678-9, 674-5). אומר על כך השופט אור בפרשת דור אנרגיה (שם, עמ' 829):